בעוד שמערכת הבריאות בישראל מתמודדת עם עומס כבד תחת אש, מאות רופאים בכירים - בהם מנהלי מחלקות ואנשי צוות חיוניים - תקועים בחו"ל בעקבות סגירת המרחב האווירי. חלקם נסעו לכנסים רפואיים חשובים, אחרים יצאו לחופשות פרטיות, וכעת הם מוצאים את עצמם מנסים לנהל מרחוק את המחלקות שנותרו ללא תגבור - וגם את המשבר האישי שנכפה עליהם. "המערכת זקוקה לנו, אבל אין מי שמנהל את המשבר", אומרת פרופ’ צילה צוקרמן, מנהלת המערך ההמטולוגי בבית החולים רמב"ם בשיחה עם mako בריאות.
פרופ' צוקרמן, יצאה בשבוע שעבר לכנס אירופאי מקצועי יחד עם שבעה מאנשי הצוות שלה, מתוך 18 רופאים במחלקה. מדובר בכנס בינלאומי שאליו נסעו הרופאים מהמחלקה כדי ללמוד ולייצג את המדינה בעבודות חקר מישראל, ושבו משתתפים כ-70 רופאים ישראלים מרחבי הארץ, כשבמקביל מתקיימים כנסים מקצועיים נוספים באירופה. מאז פרוץ המלחמה הם אינם יכולים לשוב לישראל.
"יצאנו ביום רביעי לכנס המטולוגי במילאנו, והיינו אמורים לחזור בראשון בטיסת אל על", היא מספרת, "כבר בלילה שבין חמישי לשישי, נדרשנו להפעיל מרחוק את הצוות שנשאר בארץ ולמנות אחראים להורדת המחלקה למרחבים מוגנים, אתגר לא פשוט במערך המטולוגי שבו יש מושתלים וחולים מורכבים. למזלנו, יש לנו צוות מצוין שהשתלט על המצב ומכסה עלינו בתורנויות וכוננויות".
פרופ' צוקרמן משתפת, שחלק ממשתתפי הכנס הם רופאים שנסעו עם בני זוגם והשאירו ילדים קטנים בבית. "זו מורכבות מאוד גדולה. הילדים בארץ לבד, ללא מסגרות, אפשר להיעזר בסבא וסבתא למספר ימים אבל לא לתקופה כה ארוכה", היא אומרת ומציינת שצוותי הרפואה מתלבטים אם להישאר במילאנו או לנסות להשיג טיסות ליעדים קרובים לישראל כמו אתונה או לרנקה.
"אנחנו עושים את הכל מרחוק - אבל זה לא פתרון ארוך טווח"
"הסיכוי לעלות על טיסת חילוץ ממילאנו קטן, ומצד שני יוון וקפריסין עמוסות ואין מקומות לינה לאור המצב, בינתיים אנחנו מממנים מכיסנו הפרטי את השהות כאן. במקביל, יש לנו גם אחריות כלפי החולים: מרשמים שצריך להוציא, טיפולים שצריך לתאם, אנחנו בקשר עם הרופאים במחלקה ומשאירים להם הוראות, יש אנשים שנתקעו בחו"ל ללא תרופות ומנסים לעזור להם, וכרגע אנחנו עושים את הכול מרחוק, אבל זה לא פתרון ארוך טווח".
לדבריה, משרד הבריאות אמנם ביקש רשימות ממנהלי בתי החולים ויבצע תיעדוף, אבל יש צורך הכרחי בנשיאת אחריות וביצוע סלקציה שבה יוחלט מי חיוני לעלות ראשון. "אני שומעת שחסרים לפחות 150 רופאים במערכת הרפואית. אנחנו מתמחים באירועי חירום רבי נפגעים, זה תפקידנו בהמטולוגיה, ואנחנו לא שם לתת מענה, מאוד מורכב להיות רחוק מהמחלקה ולדעת שאתה לא יכול לעזור". פרופ' צוקרמן מוסיפה שגם ברמה האישית, חלקם שותפים בצוותי חירום ביישוביים בהם הם מתגוררים. "בינתיים, אף אחד לא מדבר איתנו. אמרו שיפתחו טיסות, אבל הכול נדחה, והמערכת לא באמת פנויה אלינו".
גם פרופ’ יהודה אולמן, מנהל האגף הכירורגי ברמב"ם, נמצא כעת מחוץ לישראל לאחר שיצא לחופשה במדגסקר עם בת זוגו ועם מדריך טיולים שעמד לפתוח קו חדש. "מדגסקר זה המקום האחרון שאתה רוצה להיתקע בו", הוא אומר, "זה עולם שלישי הארד קור. ביום שישי לפנות בוקר שמעתי את הזמזום של צבע אדום מהטלפון, וכבר שכחתי שאני בחו"ל. קנינו כרטיס לפרנקפורט כי יש כאן מגוון אפשרויות טיסה, ועכשיו אני ממתין כאן לשרת התחבורה".
"אתה עם ידיים כבולות ותחושת חוסר אונים"
פרופ' אולמן מדגיש את הקושי שאיתו הוא מתמודד כעת: "יש לי תפקיד בהנהלה, שותף להחלטות הלוגיסטיות של הירידה למרחב ממוגן, אבל כעת אני חיוני יותר כפלסטיקאי לכוויות ופציעות חמורות, מאשר כמנהל. כרגע אין לי דרך ממשית לעזור למעט ייעוץ מרחוק. אתה עם ידיים כבולות, ותחושת חוסר האונים קשה במיוחד לאנשים שרגילים להיות בשליטה. זה מתסכל מאוד".
בהמשך לתחזית שהשמיים יישארו סגורים לזמן ממושך הוא אומר: "אנחנו סובלים בשקט. אי אפשר ליהנות משום דבר במצב הזה, אפילו יש נקיפות מצפון אם אתה קצת נהנה", הוא אומר ומציע אלטרנטיבה כדי להתמודד עם המצב: "נתב"ג הוא מוקד טיווח ורמון פחות, אם יפתחו את שדה רמון ומשם ישנעו את האנשים צפונה אולי יהיה פחות מסוכן. הטייסים שלנו שהיו טייסים צבאיים בעבר ידעו להתמודד עם זה, ואני חושב שצריך לעשות מאמץ להוציא אותנו, בעיקר את מי שחיוני למערכת. כפלסטיקאי, אני רואה את עצמי כחיוני, במיוחד בשעת חירום, זו אחריות הממשלה למצוא פתרונות".
לדברי פרופ’ חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, "סגירת המרחב האווירי מגבילה ומקשה מאוד, ויש לכך השלכות קשות על בריאות הציבור בישראל ועל זמינות כוח אדם, במיוחד בצוותים רפואיים. מערכת הבריאות שלנו אמנם מצוינת ומיומנת, ערוכה לאתגרים קשים ויודעת לכסות אחד על השני". לדבריו, אמנם התרגלנו בשנה האחרונה למציאות אחרת, אך קיים הבדל בין מצב חירום קצר טווח לארוך טווח. "ברגע שהוא ארוך טווח בסיעוד ורפואה, זו מערכה אחרת, אנחנו לא יודעים כמה זמן נצטרך לנהל את הרזרבות והחסר בכוח אדם".
כעת' מצפה פרופ' לוין מהגורמים השונים, משרד התחבורה וגורמי הממשלה, למציאת פתרונות שיאפשרו לאנשי הרפואה לשוב ארצה. "רכבת אווירית, הפלגות, פתיחת מסלולים מיוחדים, ומעל הכול, תיעדוף של הצוותים הכי חיוניים בבריאות, תהליך שאותו משרד הבריאות מנסה לרכז".
"זו אחריות של המדינה, לא רק של הרופאים עצמם"
פרופ' לוין מספר, כי כבר התקבלו פניות ספציפיות מאזרחים ישראלים שנותרו תקועים בחו"ל ונזקקו לסיוע רפואי. "עזרנו נקודתית, גם רופאים ישראלים שמתגוררים בחו"ל נרתמו לסייע, אבל נדרש מענה יותר מערכתי. יש צורך במוקד רפואי לישראלים בחו"ל, שיוכל לטפל מרחוק באנשים שזקוקים לכך, יש חולים שזקוקים לתרופות קבועות ולפעמים מדובר בסכנה בריאותית משמעותית. זו אחריות של המדינה, לא רק של הרופאים עצמם".
עוד הוא מדגיש כי מבין הרופאים שתקועים כעת בחו"ל, חלקם עובדים בבתי חולים, חלקם בקופות החולים והשאר בכלל מערכת הבריאות. במבט מערכתי יש צורך באיסוף הנתונים בנוגע למספר הרופאים החסרים, תיעדוף הצוותים החיוניים, ומתן מענה מסודר.
"זו לא רק הבעיה של הרופאים", הוא אומר, "המדינה שנקטה במהלך שמביא להשבתת הטיסות, צריכה עכשיו להביא פתרונות. ייתכן שיש להעביר טיסות לבסיס בדרום הארץ, או להגביר הפלגות מקפריסין, אבל צריך לאפשר לאנשים לחזור לישראל, יש משפחות מנותקות ואנשים שחיוניים בכל מיני צורות, זו לא אחריות הציבור אלא אחריות הממשלה למצוא פתרונות".