שאלה זו מתייחסת לתופעה המשפטית הידועה בשם "מרוץ הסמכויות". כדי להבין במה מדובר, הכנתי עבורכם את הסקירה הבאה, בה אבקש להסביר מהו מרוץ הסמכויות וכיצד הוא משפיע על הליך הגירושין שלכם. בנוסף, אתייחס להבדלים הבולטים בין הערכאות, כדי להסביר איך אפשר לדעת איזו מהן עדיפה לכם.
מהו מרוץ הסמכויות?
מרוץ הסמכויות משמש לתיאור מצב משפטי בו שני צדדים "מתחרים" על זהות הערכאה המשפטית שתדון בעניינם. בהקשר של הליכי גירושין, המתחרים הם למעשה בני הזוג המתגרשים שמתלבטים היכן נכון לפתוח את תיק הגירושין. אשר כל אחד מהם רוצה לקבוע באיזו ערכאה ינוהלו ההליכים - בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
נסביר: בישראל, קיימות שתי ערכאות מקבילות שיכולות לדון בענייני גירושין. הראשונה, היא הערכאה האזרחית - בתי המשפט לענייני משפחה. השנייה, היא הערכאה הדתית - בתי הדין הרבניים.
כל אחת מהן פועלת על פי מערכת חוקים שונה: בתי הדין הרבניים פועלים לרוב על פי ההלכה היהודית. בתי המשפט לענייני משפחה פועלים על פי החוק האזרחי. כתוצאה מכך, לזהות הערכאה יכולה להיות השפעה גדולה ביותר על תוצאות ההליכים.
איך קובעים מי הערכאה שתדון? בתמצית, המבחן הקובע הוא המבחן הכרונולוגי - מבחן הזמן. משמע: הערכאה הראשונה שתדון בנושא, היא שתקנה את הסמכות (בכפוף לתנאים ולחריגים). כיום, ישנה חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעות. לכן, כל אחד מבני הזוג ינסה להגישה ראשון – ואז להיות בעל הזכות להגיש תביעה לערכאה המתאימה לו.
איך מרוץ הסמכויות משפיע על הליך הגירושין?
כמו שהסברנו, לכל אחת מהערכאות יש מערכת חוקים משלה. בנוסף, לכל אחת מהן יש פסיקות מנחות ומחייבות שונות. בחלק מהנושאים אף מנוגדות. לכן, עשוי להיות הבדל משמעותי בין פסיקת בית הדין לבין פסיקת בית המשפט, באותה סוגיה ממש.
למה הכוונה? ניקח למשל את נושא הסדרי שהות הילדים, במקרה של בני זוג עם ילד בן 3. בתי הדין לא "ששים" לקבוע הסדרי שהות שווים של הקטין אצל האבא ואצל האמא, לפעמים למרות תסקיר שימליץ על כך, שכן לדעת בתי הדין הרבניים בגיל צעיר ישנה עדיפות שהילד יגדל דווקא אצל האם במרבית הזמן.
הדברים שונים מאוד מבית משפט. בבית משפט יותר ליברלים בעניים הסדרי השהות, והגישה כיום מאמצת יותר ויותר הסדרי שהות רחבים ושווים לשני ההורים עם הילד, ואף התקבלו החלטות של הסדרי שהות שווים למרות שבתסקיר הומלץ על ידי העו"ס על הסדרי שהות לא שווים, כאשר הילד ישהה עם האם יותר.
מהם ההבדלים בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני ?
כמו שהסברנו, המקור למרוץ הסמכויות נובע במידה רבה מהשונות בין הערכאות. כדי לעזור לכם להכיר אותה, הכנו רשימה של מספר הבדלים בולטים:
- דין מחייב - בית הדין הרבני פועל לפי ההלכה היהודית (הדין הדתי). בית המשפט פוסק בהתאם לחוק האזרחי.
- הסדרי שהות ילדים - בית הדין נוטה לרוב לטובת האם כשמדובר בילדים קטנים, לאור חזקת הגיל הרך. בבית המשפט הגישה הרווחת היא של אחריות הורית משותפת והורות שוויונית.
- מזונות ילדים - כאמור, יש הבדל מהותי בין הערכאות בכל הקשור לפסיקת מזונות ילדים. כאשר גם במקרים בהם שתי הערכאות יפסקו מזונות, סביר כי יהיה הבדל בין הסכומים. שכן הסכומים שפוסק בית הדין, לרוב נמוכים יותר בהשוואה לסכומים שייפסקו בבית המשפט.
- התחשבות בהכנסות שני ההורים - בית הדין פוסק בהתאם להלכה היהודית, שמטילה חובת מזונות על האב (תלוי גיל וצרכים). בית המשפט נוטה להסתכלות שוויונית ולא מגדרית. כך שיתחשב בהכנסות שני ההורים.
- חלוקת רכוש - ברוב המקרים שתי הערכאות ידונו בחלוקת הרכוש לפי חוק יחסי ממון. למעט במקרה בו שני בני הזוג הסכימו שבית הדין ידון לפי הדין הדתי. עם זאת, תהיה התייחסות שונה לחלק מהרכיבים, כמו למשל חישוב מוניטין ואיזון זכויות בנכס "חיצוני".
- התייחסות לבגידה - למרות הפסיקה בנושא, בחלק מהמקרים עשויה להיות בבית הדין השפעה לבגידה (בעיקר של האישה). בבית המשפט לבגידה אין משמעות משפטית.
בית משפט או בית הדין - מה עדיף?
ראשית, אדגיש כי מניסיוני ישנם לא מעט מיתוסים שגויים סביב הערכאה המועדפת. כך למשל רבים סוברים כי "בית הדין הרבני עדיף לגברים", או "בבית המשפט נשים תמיד מנצחות". כאמור מדובר במיתוסים בלבד, ונמליץ להימנע בכל מקרה מלקבל החלטה על בסיסם.
נקודה חשובה שנציין, היא שלא בכל המקרים תהיה בכלל סמכות לשתי הערכאות. כך לדוגמה במקרה של ידועים בציבור, או למשל בני זוג שאחד מהם לא יהודי. בהם הערכאה הרלוונטית תהיה בית המשפט בלבד.
בנוסף, לא בכל העניינים יש לשתי הערכאות סמכות מקבילה. כמו למשל נושאי שלום בית, כתובה וגט - אשר נתונים לסמכותו הבלעדית של בית הדין. להבדיל מנושאים כמו חלוקת רכוש, משמורת ילדים (חלוקת זמני שהות) ומזונות, ששתי הערכאות מוסמכות לדון בעניינם. כאשר חלקם מצריכים גם "כריכה" כדין, כמו גם תנאים נוספים.
לכן, כדי לדעת מי מבין הערכאות עדיפה לכם ספציפית, אמליץ לפנות לייעוץ משפטי מסודר. במסגרת ייעוץ שאני מעניק ללקוחות במשרדי אני בוחן את כל הנתונים הרלוונטיים בעניינכם, כולל צרכים ודגשים מיוחדים. בנוסף חשוב לי בפגישה להבין מהם המטרות והיעדים שלכם, ובהתאם אבחן באיזו ערכאה יש סיכוי גבוה יותר להשגתם.
מרוץ הסמכויות - לבחור את נקודת הפתיחה
כפי שראינו, מרוץ הסמכויות מהווה גורם מרכזי בהליכי הגירושין. כאשר הבחירה בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני עשויה להשפיע דרמטית על תוצאות ההליך. זאת, משום שההבדלים בין הערכאות מתבטאים במגוון תחומים, ועשויים להביא לתוצאות שונות בתכלית.
משכך, ההחלטה באיזו ערכאה נכון לפתוח בהליכים אינה פשוטה. היא מחייבת בחינה פרטנית של הנסיבות האישיות והמשפטיות של כל מקרה. כמו גם היכרות מעמיקה עם החקיקה והפסיקה בכל אחת מהערכאות.
אשמח לייעץ וללוות אתכם, עו"ד יוסף גביזון, בעל משרד בוטיק העוסק בדיני משפחה וירושה והעומד בראש צוות עורכי הדין לגירושין של מתגרשים חכם.
***
כתבה שיווקית בחסות עו"ד יוסף גביזון; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.