דן אנד ברדסטריט חשפה את דירוג משרדי האדריכלות המובילים בישראל ל-2025 מפורום Duns 100. לצד חשיפת הדירוג, משתתפי הפורום קיימו דיון מיוחד על הנושאים הבוערים של סדר היום המקצועי, ביניהם ההשפעה של תנופת ההתחדשות העירונית, מעמדו המקצועי של האדריכל והשפעות כניסת ה-AI על התחום.
הדירוג מתבסס על מספר האדריכלים והנדסאי האדריכלות במשרד נכון לסוף 2024, העובדים באופן בלעדי במשרד. בראשות הדירוג התברג זו השנה השנייה ברציפות משרד "ברעלי לויצקי כסיף בלכ אדריכלים". למקום השני הגיע "יסקי, מור, סיון" ואחריהם מדורג "מילוסלבסקי אדריכלים". במקום הרביעי מדורג "משה צור אדריכלים בוני ערים" ואחריו "ישר אדריכלים".
בפתח הדיון קיבלו הבכירים סקירה של תמונת המצב בענף משילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט. במסגרת הסקירה הוצגו האתגרים העסקיים והענפיים העיקריים בתחום, בהם: הריכוזיות בענף, מוסר התשלומים הבעייתי במשקף, המעבר לעבודה מבוססת תוכנה, סביבת הריבית הגבוהה, הרגולציה המורכבת, עליית השכר וחוסר האחידות בין ועדות התכנון.
"בעניין השכר - המצב הביטחוני לא עשה נזק"
הפורום נפתח בדיון על השפעות המלחמה וההיערכות לתרחישי קיצון על עבודת האדריכלים. "היה לנו הרבה פעמים רצון להחליף את הממ"דים (מרחב מוגן דירתי) בממ"קים כי זה מייעל יותר את המגדל. היום דיירים לא יסכימו בזמן אזעקה לקום ולרוץ לממ"ק משותף", אמר משה צור, מייסד משרד 'משה צור אדריכלים בוני ערים'. "זה חוזר להיות ממ"דים דירתיים. הביטחון יותר חשוב מהבנפיט הכלכלי". בהקשר זה, צור ציין כי המלחמה הגדילה את הדרישות מהאדריכלים. "אנחנו כל הזמן מוצאים את עצמנו מול בקשה להגיע לאדריכלות ברמה יותר גבוהה. זה משפיע על שכר טרחה. בעניין הזה - המצב הביטחוני לא עשה נזק".
מוטי כסיף, שותף בכיר ב'D-BLK ברעלי לויצקי כסיף דה לה פונטיין אדריכלים', הדגיש כי המלחמה הגבירה את הדרישה לממ"דים יותר גדולים ומצויידים. "לאור השהייה בממדים והרצון להימנע מהחלפת פיג'מה כשהולכים לפגוש את השכן, אז היום כבר מדברים על מרחבים דירתיים יותר גדולים, עם שירותים בפנים", הוא אמר. "עוד מעט יהיה לנו גם מטבח בפנים".
"התחדשות עירונית עבדה רק במקומות שזה השתלם כלכלית"
בהמשך דנו הבכירים התנופת ההתחדשות העירונית ובהשפעה שלה על ענף האדריכלות. ""התחדשות עירונית - שזה הברקה ישראלית די גאונית - זה דבר שיגן עלינו. ברוב העולם לא מחדשים בניינים ישנים. כל התנועה של התחדשות עירונית שהולכת להחליף את כל מבני הארץ כנראה תביא לידי מצב שבו המיגון מפני רעידות אדמה כנראה ייפתר", אמר אילן פיבקו, מייסד 'אילן פיבקו אדריכלים'. "הפרץ הזה של ההתחדשות העירונית הוא יחסית בקצב מהיר. אפשר קצת להירגע מהדאגה".
עדן בר, שותף ומנכ"ל 'בר לוי אדריכלים ומתכנני ערים', חידד והדגיש כי "כל הנושא של התחדשות עירונית עבד רק במקומות שזה השתלם כלכלית". כדוגמה לכך, הוא הוסיף, "בטבריה יש מקומות שאסור לגור בהם. בנו שם מאות או אלפי יחידות דיור... רוצים לחדש אותם ולא מצליחים. כל הפריפריה המזרחית שעל השבר הסורי-אפריקאי – לא יחדשו שם, לא ישימו כסף וכל העשירים יתעשרו במערב".
גיל שנהב, מנכ"ל ובעלים של 'כנען שנהב אדריכלים', אמר: "אין ירידה בעבודה. אני אפילו מייחל לרגיעה. יש לנו הרבה יותר עבודות ממה שאנחנו מסוגלים לתת, אנחנו מגדילים את הצוות. השוק משתכלל. אבל הטיקט שלנו זה לא להיות יצרנים אלא להיות מובילים של איכות ארכיטקטונית ושל אורבניות. זה חשוב לא פחות מהמספרים".
"כולם מנצלים את חולשת האדריכלים, גם היזמים"
הדיון עסק גם במעמד האדריכל ובמוסר התשלומים בתחום. "היום לוקח משהו כמו 3-4 שנים להוציא היתר. כשאתה נמצא בסיטואציה שאתה פתוח 3 שנים עם פרויקט שצריך לגבות עליו גם לפי שלבים – אז פה יש בעיה", אמר גיל שוורץ מ'תימור שוורץ אדריכלים בע"מ'. "אם היינו יכולים לצמצם את משך הזמן שלוקח להוציא היתר במדינת ישראל, דרך רישוי עצמי ופתרון מול רשויות, זה ייצור מצב שאנחנו נקדם את נושא התשלומים והכסף יעבור בצורה הרבה יותר בטוחה ווודאית".
אילן פיבקו, אמר כי "מעמדו של האדריכל בישראל נפגע". לדבריו, "יש איזה מן כוח כזה שלא היה קודם, ואני חושב שאנחנו צריכים ללמוד להתמודד איתו...כולם מנצלים בשנים האחרונות את חולשת האדריכלים, גם היזמים... העניין של התשלומים הוא גם עניין של בעיה כללית במדינה אבל גם רגולציה. אנחנו לא עובדים כאגודה שהופכת את הכללים לקשיחים יותר. אנשים רוצים לשמור את הכסף בכיסם. בארץ יש משהו לא נכון בעניין הזה, זה לא רק אדריכלים. במקומות אחרים זה לא קורה".
השפעות ה-AI: "הפן היצירתי תמיד יישאר אנושי"
הבכירים דנו גם בהשפעת הבינה המלאכותית על ענף האדריכלות. עמוס דגן, מנכ"ל גיורא גור ושות' אדריכלים, אמר: "AI הוא כלי שגם אנחנו משתמשים בו המון. מלבד הדברים שהם אובייס, בסופו של דבר – ככל שאנחנו יודעים להשתמש ב-AI בשביל עבודות בקרה, העלאת איכות – זה גם יתבטא בכוח אדם. זה התהליך שיגרום לזה שאנחנו נוכל להוציא יותר מכל עובד ולשלם לו יותר. אני חושב שלא תהיה בעיה של כוח אדם".
מתיתיהו פרימוביץ, מנכ"ל משותף בפרימוביץ-בס אדריכלים ומתכנני ערים, אמר: "אנחנו חוקרים את זה לעומק ועשינו עבודה בינלאומית. מצאנו עשרות חברות קטנות במדינות שונות שעוסקות בנושא. הבינה המלאכותית זה משהו שהוא בליגה אחרת. קחו בחשבון שבעוד שנתיים או שלוש, מרגע שהפרויקט סיים תיאום תכנון הוא פשוט ירוץ מעצמו. גם בנושאים ההנדסיים, כל זה יקרה בין לילה ורוב היועצים למעט האדריכלים יהיו מיותרים. הפן היצירתי תמיד יישאר אנושי. במקרה הזה שכר הטרחה של האדריכלים דווקא יעלה משמעותית".