אדווה אמיר, בת 31, גרה בהוואי ועובדת כטייסת בחברת התעופה הבין-לאומית הוויאן איירליינס (Hawaiian Airlines). בפודקאסט שלה, "הטייסת", חושפת אמיר את אחורי הקלעים של עולם הטייסים ונותנת הצצה גם לחלקים הפחות נעימים ומדוברים בעבודה.
> עושים סדר: מנפצים 6 מיתוסים על טיסות
> אחת ולתמיד: התשובה לשאלה שהכי מעצבנת טייסים
באחד הפרקים בפודקאסט שלה, אדווה מציינת שאחת השאלות ששואלים אותה הכי הרבה זה מה הטייסים עושים בשהיות שלהם בחו"ל בין הטיסות? "חשוב לזכור שלא כל שהייה של טייסים היא בפריז או במלדיביים", היא אומרת. "זה לא תמיד חופשה על חשבון החברה כמו שאתם אולי חושבים. לפעמים אנחנו יותר קרובים לדוכן נקניקיות בתחנת דלק מאשר לקפה פריזאי".
כך לטענתה באמת נראית השהייה של הטייסים בחו"ל הרבה פעמים: "מרבית הטייסים עובדים בחברות התעופה המקומיות שטסות בתוך ארה"ב. הרבה מאוד פעמים אנחנו נשארים לישון בעיר תעשייתית, אפורה באמצע שום מקום. לזה תוסיפו גם גשם ומלון עם אווירה של סרט אימה, שהאטרקציה המרכזית בעיר היא סניף הוולמארט. והנוף מהחדר הוא קיר בטון במקרה הרע או נוף למגרש חנייה במקרה הטוב".
היא ממשיכה: "לפעמים אנחנו נוחתים מאוחר בלילה והדבר היחיד שפתוח ליד המלון זו מכונת חטיפים שמוכרת סוכר עטוף בשקית. לפעמים בשהיות כאלו אני שוכחת איפה אני מרוב טיסות, שהיות ויעדים והיה לוקח לי כמה דקות להיזכר. בשלב מסוים, מרוב טיסות ואזורי זמן שונים, פשוט התחלתי לברך את פקידי הקבלה ב'בוקר טוב, צהריים טובים וערב טוב במשפט אחד ככה אני סוגרת את כל הפינות".
ומה מהצד השני? "כן, יש שהיות מדהימות ואני חלילה לא פה כדי להרתיע אתכם, אלא להראות לכם גם את הצד הפחות הזוהר. יחד עם זאת, יש שהיות שעושות חשק לעבור לגור ביעד. לפני שבועיים הייתי ביפן, וזו הזדמנות מדהימה לראות עולם, להתמלא השראה, לאכול סושי שהגיש לך רובוט מחייך ולצפות באנשים שמקפלים זבל כמו אוריגמי".
"הזמנים מחושבים בצורה הכי מדויקת שיש"
"בואו נפרק את זה רגע טכנית: בטיסות ארוכות, כמו אלו שאני מפעילה, אנחנו עושים לג אחד ביום ונשארים לישון, לפעמים לילה, לפעמים שניים ובמקרים נדירים גם שלושה. הכול עניין של רגולציה, לוח הטיסות של החברה והחוזה של הטייסים. לכל טיסה יש 'שהייה' שהיא בעצם הזמן שאנחנו נמצאים ביעד והזמן הזה משתנה מטיסה לטיסה".
"מה שהרבה לא יודעים זה שלפעמים השהייה הזאת ממש קצרה. למשל 9 שעות. למה זה קורה? כי לחברות התעופה יש אינטרס להחזיק את צוות הטיסה בתנועה – כמה שפחות זמן מבוזבז על הקרקע, כמה שיותר יעילות. אם יש אפשרות שצוות ינחת בלילה, יישן כמה שעות ויחזור להפעיל את אותו המטוס בטיסה החוזרת – אז זה מעולה לחברה. יש פחות מלון, פחות זמן מחוץ לשירות, פחות עלויות".
"ואיך נראית שהייה קצרה של 9 שעות? מגיעים למלון. מורידים מדים. מתקלחים. גוללים בטלפון לחמש דקות. מתעוררים בבהלה מהשעון המעורר, מעמיסים את המזוודות על השאטל וחוזרים לשדה".
"הזמנים מחושבים בצורה הכי מדויקת שיש. יש מינימום מנוחה שחייבים לפי רגולציה – וזה משתנה לפי אורך הטיסה, שעות העבודה של הצוות, ואפילו אזור הזמן שבו נמצאים. הרבה פעמים כל מה שראיתי מהעיר שבה נחתתי זה את הפקיד קבלה במלון".